חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 11149-02-09

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
11149-02-09
18.7.2012
בפני :
אילת דגן

- נגד -
:
יוסף בן אבו
 :
1. א.א. רביד הובלות (נמחקה)
2. כלל חברה לביטוח בע"מ (נמחקה)
3. מפעל שלג
4. ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ
5. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (נמחקה)
פסק-דין

התביעה, טענות הצדדים וראיותיהם

  1. התובע, יליד 1962, נהג משאית במקצועו, עותר לחייב את הנתבעים בנזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה מיום 06.05.02.
  1. לטענת התובע, ביום התאונה הגיע למפעלה של נתבעת 3/מפעל שלג (להלן: " הנתבעת"), על מנת להוביל מטען (פסולת בד דחוס למחזור) ממפעלה של הנתבעת למקום אחר- מפעל שחף. לטענתו, המכולה הועמסה ע"י עובדי הנתבעת באופן שכדי לסגור את הדלתות היה צורך לדחוס את הסחורה באמצעות מלגזה. משהגיע התובע למפעל שחף לצורך פריקה, ירד מהמשאית, והרים את פין הנעילה של המכולה. שתי דלתות המכולה נפתחו במהירות אדירה ובחוזקה כתוצאה מהעמסת היתר. התובע נפגע בפניו מהדלת, נחבל בראשו, נהדף אחורה ונפצע גם בצוואר ובגב (להלן: " התאונה").
  1. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ושולמו לתובע דמי פגיעה. כמו כן, נקבעה לו במל"ל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בשיעור 10%.
  1. התביעה הוגשה במקור גם נגד המעביד כבעלים של המשאית והמכולה בהן השתמש (נתבעת 1), נגד המבטחת בביטוח חובה (נתבעת 2) ונגד קרנית (נתבעת 5). בהמשכו של ההליך ולאחר שהובהר לתובע כי אין עילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ביקש התובע לתקן את כתב התביעה על דרך מחיקת העילות לפי חוק הפלת"ד, ולהשאיר רק את העילות לפי פקודת הנזיקין באופן שהנתבעים היחידים שנשארו הם הנתבעת (שהעמיסה את המכולה), והמבטחת שלה - ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 4).

אבהיר, כי משנקבע שלא מדובר בתאונת דרכים, ניתן היה להשאיר את המעביד כנתבע בתביעה תוך העלאת טענות באשר לאחריותו הנזיקית, ברם התובע ויתר על אפשרות זאת.

  1. לאחר התאונה טופל התובע, בין השאר, במרפאת א.א.ג, אובחן כסובל מסטיה של גבנון האף משמאל וביום 12.05.02 נערך קיבוע של מחצית האף עם גבס לשבוע. בבדיקה מיום 19.05.02 הופנה לנוירולוג ולרופא עור.

אשר לתחום האורטופדי, התובע נבדק ואף נערכה הדמיית C.T ביום 18.06.04 שהדגימה בקע דיסק אחורי ימני עם לחץ על השק הדוראלי בחוליות L2-L3 בחוליות L3-L4, ובקע דיסק אחורי ימני עם לחץ על השק הדוראלי ושורש עצב S1 ימני בחוליות L5-S1.

  1. לטענת התובע, מאז התאונה הוא סובל מכאבים והגבלות בצוואר ובגב ואיננו מסוגל לבצע את העבודות שביצע עובר לתאונה.

לטענתו עובר לתאונה השתכר סך של כ-8,000 ש"ח נטו, בעוד במועד החתימה על התצהיר (8 שנים לאחר התאונה) השתכר סך של כ-6,000 ש"ח נטו בלבד, שעה שאלמלא התאונה יכול היה להתקדם ולהשתכר סך נטו של כ-10,000 ש"ח.

התובע טוען, כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו הוצאות בגין טיפולים רפואיים, נסיעות לשם קבלתם והוצאות עבור רכישת משככי כאבים שונים ואביזרים דוגמת חגורת גב, עמה הולך באופן קבוע.

לטענתו, בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה, רעייתו שעבדה במפעל אלקטרוניקה, נאלצה להעדר מעבודתה תקופה ארוכה, על מנת לסעוד אותו ובכך נגרמו לה הפסדי שכר משמעותיים.

  1. לתמיכה בשאלת האחריות הוגשו מטעם התובע בנוסף לתצהירו שני תצהירים נוספים: האחד של מר אייל רביד, מנהל בחברה בה עבד התובע בזמנים הרלבנטיים לתביעה ותצהיר מר עמרם בוסקילה, חברו לעבודה אצל רביד/המעביד בתקופה הרלבנטית לתביעה. תצהירו של מר רביד הוצא מהתיק, הואיל והוא לא התייצב לחקירה עליו במועד ההוכחות.
  1. על פי תצהיר מר בוסקילה (ת/3), הוא לא נכח בעת התאונה ולכן לא יכול היה להעיד על הנסיבות הקונקרטיות, ברם תצהירו נועד לשפוך אור על צורת העבודה הנהוגה, ועל המכולות בהן נעשה שימוש באותם מועדים. לפי תצהירו, אף הוא הוביל מספר שנים מטענים של פסולת בד למחזור מהנתבעת, ונכח בזמן העמסת המכולה שנעשתה ע"י עובדי הנתבעת. לפי עדותו, העובדים שהעמיסו את המכולה נהגו להשתמש במלגזה כדי לסגור את הדלתות בלחץ. לטענתו, בשונה ממטענים אחרים שהוביל במשך שנים בהם לא היה קושי או סיכון בפתיחת דלתות המכולה, במטענים של הנתבעת היה צורך להתאמץ כדי לפתוח את הפין בדלת הנעילה כדי לפרוק את המטען וכל פעם הדלת הייתה נפתחת בקפיצה בלחץ החוצה. עוד הוא מוסיף, כי לפעמים כשלא הצליח לפתוח את הדלת, היה מבקש ממלגזן של המקום בו פרק את הסחורה, שייתן דחיפה לדלת כדי שזו לא תקפוץ עליו בעת הפתיחה.
  1. התובע תמך את תביעתו בחוות-דעת האורטופד, ד"ר סלטי, המצביע על כך כי פריצת הדיסק האחורית ימנית גורמת ללחץ, הן על השק הדורלי והן על השורש הימני של חוליה S1. ממצא זה הינו חבלתי ברור ואינו ביטוי למחלה ניוונית התפתחותית. המומחה העמיד את הנכות על 10% לצמיתות.
  1. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה כל אחריות. לטענתה התביעה נגועה בשיהוי בלתי סביר שגרם לה נזק ראיתי שלא מאפשר בדיקת האחריות לאשורה בשל חלוף הזמן הארוך.
  1. לטענתה, העמסת המטען על המשאית הינה באחריותו הבלעדית של המוביל (היינו המעביד של התובע) ואם נעשתה העמסת יתר וכתוצאה ממנה נגרם נזק, הרי שהפגיעה ארעה בשל רשלנות וחוסר זהירות שלו ו/או מעבידו, או למצער יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור גבוה.

עוד טענה הנתבעת בהגנתה, כי האחריות מוטלת על מעסיקו של התובע שלא הדריך אותו כראוי, לא פיקח על עבודתו, לא דאג כי יעבוד בהתאם לכללי הבטיחות בעבודה, לא הזהיר אותו מפני הסכנות הכרוכות בעבודה ולא התנהג כמעביד זהיר וסביר.

  1. הנתבעת תמכה את הגנתה בתצהירים של עובדיה בזמנים הרלבנטיים: מר עמרם נודל (נ/2), מר יורם מיכאלי - מנהל הלוגיסטיקה (נ/3), ומר מיכה קגן (נ/4).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>